בעושר ובאושר

לעיתים אתה מרגיש עני, ולבד, וכל מה שאתה צריך, זה שמישהו יגיד לך שזה בסדר. אתה צודק. אתה מסכן. הצרות שלך הן הצרות הגדולות ביותר בעולם. לפעמים מספיק שמישהו יגיד לך שהוא איתך, ושהוא חושב עליך, ושהוא שם אם אתה צריך משהו. לפעמים צריך מישהו שיכפכף אותך, שיגיד לך שיש צרות גדולות יותר מזה ומה אתה בכלל מתלונן. ולפעמים, כל מה שאתה צריך זה ערב של אלכוהול שישמח לבב אנוש. לאחר שבוע של מצברוח שפוף במיוחד בו הרגשתי שזהו, זו האני החדשה. עצובה כזו, עם מבט נוגה, מחייכת חיוך קלוש למשמע בדיחה משעשעת ומנסה להתרחק ממקומות הומי אדם, התחלתי להתרגל לעצמי משולבת ידיים וחסרת כוח להרים את הרגליים. הרגשתי שלאף אחד גם לא אכפת איך אני מרגישה ואף אחד לא מתעניין בי. וכשמישהו כבר שולח הודעה אז מה הוא מעיק עלי עכשיו ולמה אני צריכה את זה בכלל? עד שנמאס לי. החלטתי שדי, מספיק עם העוני הנפשי הזה, סגפנות רגשית שמאפשרת לחוות רק את הרע בחיים שלי ובעולם בכלל. אני צריכה להסתכל על הכלל, על היוצא מהכלל, על כל הדברים הבאמת מדהימים האלה שיש לי בחיים. על אהבה, על משפחה, על חברות וחברים, על עבודה, על הערכה, על דירה, על תל אביב, על ים, על שקיעות. על זה שאני יכולה לראות, להרגיש, לטעום. אני יודעת, זה נשמע שיט רוחניקי בסגנון "תעריכי את מה שיש לך, אבל זה עובד. קלישאות הן קלישאות בגלל סיבה ממש טובה, הן נכונות. "מחשבה מייצרת מציאות" הוא לא משפט שאומר שאם תחשוב על מליון דולר יהיה לך מליון דולר, אבל אם תחשוב כל הזמן שרע לך, אז יהיה לך רע. ואם אתן לדבר אחד לצבוע את כל שאר הדברים שיש לי אז החיים שלי יהיו מונוכרומטיים ואני דווקא בנאדם ממש צבעוני. התחלתי למלא לעצמי את הזמן כדי להתעסק במה שיש במקום במה שאין. מכירים את הקלישאה "כשאין זמן מוצאים זמן"? אז פתאום היה לי מלא זמן, ובערב היחידי שהיה לי פנוי מצאתי את עצמי בגלריה טימורה בנווה צדק, בחברת אותו חבר יקר שהאהבה שלו לבירה הצליחה להביא אותי לשיא חדש של עשייה. הוזמנו לסדנאת בירה של טובורג Tuborg Rich Taste. לא כל כך ידעתי למה לצפות, הייתי במלא סדנאות אלכוהול בעבר אז לא חשבתי שיחדשו לי יותר מדי. אבל כבר בהתחלה עם קוקטייל ה- Tuborgitta שלהם הבנתי שאני לא בקנזס ויש מצב שהערב הזה הוא בדיוק מה שהייתי צריכה כדי לחזור להסתכל על החיים שלי עם צבעים וגוונים עשירים. ומעניין, כי זה בדיוק מה שלימדו אותנו בסדנא. להבין מה הבסיס של הבירה, מה ההיסטוריה שלה, ועוד מלא מידע טריוויה שימושי. הידעתם למשל שזה המשקה השלישי הנצרך ביותר בעולם, מיד אחרי מים ותה? ויש עוד המון דברים שלמדתי. אני, שחשבתי שאני יודעת את כל מה שאני צריכה על אלכוהול, למדתי דברים חדשים. עופר, שהנחה את הערב היה ממש מקסים ושובה ולא שעמם לרגע. האוכל שליווה את הערב סגר לי את הפינה של הרעב ובלוטות הטעם ודאג שהבירה תתיישב על מצע נחמד. אז כבר לא הייתי לבד, לא הרגשתי ענייה. יצאתי שיכורה ושבעה ואפילו עם מתנה מגניבה. אני לא אגלה מה זה, שתהיה לכם הפתעה אם תרצו ללכת גם, בכל זאת יש רק עוד אירוע אחד כזה הקיץ. //שירה פריגת