אהבה בריפיט

הכריזמה שלך משגעת אותי, מטריפה אותי. מעוורת, מסנוורת. אני נמשכת אליה כמו פרפר לאש. לא. זו מטפורה שחוקה מידי. אני נמשכת אליה כמו גמל למים באמצע המדבר. היא הופכת את הכל למעניין יותר. מסקרן. מסנוור. היא אומרת לי בואי. תורידי מגננות. תתמסרי. תישברי. תתמכרי. ואני, אני מקשיבה לה. יש לי ברירה? היא מנגינה לאוזניי. שיר מדבק שלא יוצא לי מהראש. אבל אני יודעת רק את הפזמון. ואז חוזרת עליו שוב ושוב. ושוב. לא טורחת לנסות להכיר גם את הבית. ואז אני מגלה שבכלל השיר מדבר על משהו אחר. שאפילו את השורה הזאת שאני מזמזמת, אני שרה לא נכון. https://www.youtube.com/watch?v=gJ8vaN7DKT0 תחושת אכזבה שכזו. שפישלתי. שטעיתי. שגיתי. התבלבלתי ואין דרך חזרה. אז כבר אין לי חשק לשיר אותו. לא בא לי עליו. וכל פעם כשהוא עולה לי לראש, עולה בי שוב אותה תחושה חמוצה מתוקה של רוטב מהסינית ליד הבית. אבל כזה מההזמנה של אז, לפני חודשיים, שהיה ממש גשום ולא רצינו לצאת. כזה. דביק. מריח לא טוב. אני זורקת. ועל הדרך גם מנקה את המקרר. זורקת שאריות של פטריות שכבר לא יכנסו לפשטידה. מעיפה את הסוף של הקולה זירו שבאה אז מעולה בשרב על הגג. ואפילו מחליטה להעביר ניגוב. ופתאום השיר הזה שוב ברדיו. עוטף אותי בכל הכריזמה המדבקת שלו. ואני מתעלמת, מעבירה הלאה, לא נותנת לו להיכנס. ופתאום הוא להיט ומשמיעים אותו בכל מקום, והוא שוב פעם נדבק לי לראש, והוא כבר בכלל לא יפה בעיני. אני מבינה למה אהבתי אותו פעם. אני לגמרי מצליחה להיגנב על הביט ו-וואללה, המילים גם הגיונית. אבל אני כבר לא יכולה להגיד שאני אוהבת את השיר. הוא אפילו קצת מכוער בעיני. והדבר היחיד שיכול להעביר אותו זה שיר אחר. עוד שיר אחר. עדיף של זוהר. גם מרגול תופס. "אשמור לי למשמרת את אהבתי | מתי מתי תשוב אל ביתי", אני צורחת עד השמיים, אבל אני לא רוצה שתשוב אליי. אתה עם הכריזמה שלך שהצליחה לסובב אותי. אתה שנדבקת ולא יצאת לי מהראש. אתה שהשארת טעם חמוץ מתוק. אתה שניקיתי מחיי. אתה שבכלל כבר לא יפה בעיני. אתה אומר שזה לא מה שאתה מחפש. אני בסדר. זה לא שאתה לא מחפש אותי, אתה פשוט לא מחפש את זה - קשר, מחויבות. יודע מה, זה לא מה שאני מחפשת. אתה בכלל לא בסדר. לא חיפשתי אותך, אני פשוט מחפשת את זה - קשר, הדדיות. זה לא גורם לי להרגיש פחות, זה לא מרגיש לי שהחמאתי לך בצורה שמורידה אותי. וזה לא משנה בכלל מה זה גרם לך להרגיש. אני כבר לא מזמזמת את השיר שלך. אני מזמזמת את השיר שלי, שיר שעושה לי טוב על הנשמה. עכשיו הבית נקי ואת המוזיקה שמתנגנת ברקע, אני בחרתי.