טיימינג
הרי בסוף, הכל זה טיימינג בחיים. אפילו תזמון זה עניין של טיימינג. זה הרגע הזה שבו הכל מסתדר. הגל הירוק שמאפשר לא להוריד את היד מהגז והרגליים לרצפה.
זה השניה שהרמתי את הראש מהנייד והסתכלתי שמאלה רק כדי לקלוט שאנחנו על גשר מטורף ועל אדוות הנהר מרקדות להן בקרני שמש אחרונות ולהבין שאם זה מה שקורה בצד שמאל אז איזו שמש היסטרית אומרת לילה טוב בצד ימין.
זה החברה שכותבת לי שהיא שוקלת לבוא איתי ליעד הבא בדיוק כשהחלטתי לא להילחץ על עם מי אני אהיה שם.
האוטובוס שמתחיל לנסוע רק אחרי שמתחתי את הסדין שלי והתרווחתי במקום עם הרגליים למעלה לא לפני שוודאתי שהנהג שלנו בפול פאוור ובירכתי אותו בנסיעה טובה של 10 שעות בלילה.
והרגע הזה שאני מרימה את המצלמה ונדלק אור באוטובוס החשוך רק כדי שאוכל לעשות את הסרטון שרציתי, ושהסיבה שהאור נדלק זה כי נכנס שוטר לאוטובוס והוא מציץ לי למצלמה.
זה הפאנצ' שנזרק לאוויר בשניה, בטון ובליווי תנועות גוף מעט מוגזמות שמחלץ שאגות צחוק רמות מסביב וזיכה אותי בכינוי שירה פאנצ'ים.
זאת ההחלטה שהתקבלה לזוז רגע לפני שכבר אין מקומות באוטובוס ומוכיחה את עצמה כשאני מגיעה ליעד הבא ומגלה שהגסטהאוס המושלם פינה חדר אחד הבוקר.
כשאני משתפת שאני רוצה להגיע לעיר והמוכר של הסקסי סנביץ' אומר שהוא בדיוק נוסע ומראה לי את הסביבה על הדרך.
וההתעקשות לבלות לילה אחרון עם חברות חדשות שלא ידעתי כמה חשוב לי לבלות איתן עד שהלכו והספקנו בלילה לאחד למצות כל חווית הודו אפשרית.
כששנייה לפני שחום הגוף עולה לטמפרטורה לא סבירה מגיע שייק אבטיח נענע ועושה שהכל יהיה פשוט בסדר וגם הצ'אי שמגיע אליי עד לערסל במרפסת בבוקר.
זה הודעות שלא חשבתי שחיכיתי להן ומכריחות אותי להתעמת עם המציאות ואפילו רגעים שבהם פתאום שום דבר לא נכון ואין ברירה אלא לפנות לי זמן עם עצמי שמסתבר שהייתי צריכה.
זה מה שעושה את הכל מתאים. בדיוק כמו שדמיינתי את זה, כמו שרציתי את זה. ואולי אפילו הרבה מעבר לכל מה שיכולתי לדמיין שאני רוצה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה