ג'ט לג

השעה 4 בבוקר ואני ערה. עייפה אבל ערה. אתמול ארזנו את עצמנו כדי לעבור לדירה אחרת. לא חשבנו נכון את הלוגיסטיקה ואנחנו צריכים להישאר עוד כמה ימים בעיר הגדולה כדי לקנות אוטו. והדירה פה לא פנויה. זה סופש עמוס כי בארהב יש תכף את תנקסגיבינג. והעונה החמה מתחילה, ככה שיש המון תיירים. למרות שנפלנו על השבוע הכי גשום בעשור האחרון... יורד המון גשם שמסתדר עם האף הנוזל שלי. כל מה שבא לי זה להיות בבית ולשתות תה עם דבש. אבל במקום זה מצאתי את עצמי במושב האחורי של הרכב השכור, בין שני ילדים, צרחות מחרישות אוזניים, נשיכות בנקודות רלוונטיות ורחמים עצמיים. העניין הוא שרק על האחרון יש לי קצת שליטה אבל ממש קצת. אני מגייסת את כל כוחותי כדי לא לצעוק, לא להתפרץ, לענות בסבלנות ולשים גבולות בו בעת. מנסה לתת מענה לצרכים של כל יושבי האוטו, ולפעמים שוכחת את הצרכים שלי. אחרי כמה שעות טובות הגענו הביתה, גמורים. ודווקא אז ילד 1 החליט שרוצה לשבור ביצים. אז אחת על השיש כי היא לא נשברה טוב על הקערה והשניה על הרצפה נפלה לו בטעות. בשלישית כבר איבדתי את זה וצרחתי. הייתי רוצה להגיד שאחרי זה המצב השתפר אבל זה רק נהיה גרוע יותר פלוס רגשות אשמה שלי. את שאר הערב העברנו מול סרט, עם חביתות כי היו עוד כמה ביצים לשבור והאמת שהוא נרדם מהר מאוד. וגם אנחנו. וזה מביא אותנו שוב, ל 4 בבוקר, יקיצה טבעית. ועוד אחת ב 5 ספוגים בפיפי. וכן, גם בצד השני של העולם החיתול לא מחזיק מעמד. לא משנה לאן אתה הולך, הבעיות שלך הולכות איתך. שאלתי את האיש אם הוא קוצה לקרוא את הפוסט לפני שאני מפרסמת. אולי היה מוקדם מידי, אבל כל מה שהיה לו לומר זה "רק מהכותרת אני חוטף ג'ט לג". אני אקח את זה כאישור עקרוני.